סודות היופי
מטוקיו

ושלא תבינו לא נכון, החיים ביפן לא דבש, הם עובדים שעות מרובות, ובטוקיו שהיא עיר מערבית לחלוטין, עם כל ההרגלים ההרסניים כמו הרגלי עישון ושתיית אלכהול. גם בטוקיו יש מקדונלדס (אומנם המנות שם כחצי ממנה במקדולדס בכל מקום אחר בעולם) וסטארבאקס (רשת ביתי קפה עולמית). ואפילו דוכני שווארמה של טורקים.

מכוון שבאותה תקופה המקצוע שלי היה מדריכת אירובי, הייתי חייבת לשמור על כושר גופני גם בטיול, לכן נרשמתי למכון כושר במרכז העיר. כשהגעתי למלתחות (שם מתלבשים) כמעט ונשארתי עם פה פאור… לא רק שהן נראות צעירות, אין עליהן גרם שומן, צילוליטיס או עור נפול. גם אלו שהתקמטו מעט בפנים (שזה לא לפני גיל 50), הגוף שלהן פורצלן!

אז מה הסוד לעזאזל?

כל פעם שמנסים לדחוף את עניין הגנטיקה, אני תמיד מסרבת להאמין בכך, מכוון שמבחינה גנטית,בגילי הייתי אמורה להיות עם כרס בירה, גב עקום, מקריחה ועוד כמה מתנות גנטיות חמודות. 

השושלת  של המשפחה שלי לא התהדרה בנתוני גנטיקה טובים, והצלחתי להוכיח לפחות לעצמי שגנטיקה זה לא גזר דין.

החלטתי להתבונן בתקווה להבין לפחות חלק מהסוד.

אז קודם כל היפנים לא מאמצים את שרירי ההבעה יתר על המידה, מהסיבה שהם לא מביעים רגשות בצורה קיצונית, כמו שאנחנו בעלי הטמפרמנט החם עושים.

סביר להניח שהיכולת שלהם לשמור על איזון פנימי וחיצוני משפיע על קצב ההזדקנות.

אי אפשר להתעלם מעניין התזונה כמובן, התזונה שלהם מאוזנת, הם אוכלים בכלים קטנים. כמו כן המטבח היפני המסורתי הוא דל שומן. בנוסף בתרבות היפאנית נותנים הרבה משמעות לשתיית תה. משתיית תה יומיומית ועד לטקס כבוד להכנתו עם כילים מיוחדים. פופולארי במיוחד תה ששמו מאצ’ה, המיוצר מעלי תה ירוק צעירים אשר אותם מגדלים בצל. בזכות הליך גידול ואיבוד המיוחד, התה מכיל ריכז גבוהה של נוגדי חימצון, שנלחמים ברדיקאלים חופשיים ומנקים את הגוף מרעלים ביעילות.

אבל לא רק…

חדר הכושר אליו בחרתי ללכת התהדר בספא מרשים, שכלל מרחב מלתחות מרווח ומאובזר בפינות התארגנות, עם מייבשי שיער ומחליקי שיער מקצועיים (יפנית לעולם לא תצא לרחוב עם שיער רטוב או לא מסודר). סאונה יבשה וסאונה רטובה.